מאמר אודות טעויות בסיסיות הנפוצות בזמן אימון טאי צ’י , מתמקד בטעויות פיזיולוגיות בסיסיות הנפוצות כתוצאה מתרגול האמנות כפי שנתקלתי בהן במהלך השנים ונלמדות בבתי ספר שונים.
בנושא הדן טיאן
בעת אימון טאי צ’י קיים בילבול נפוץ בין מרכז האנרגיה ומרכז התנועה. הדן טיאן התחתון (אחד מ3 מרכזים עיקריים בגוף האדם) מרכז האנרגיה הגופני על פי התפיסה הדאואיסטית, ממוקם כ 2 אצבעות תחת הטבור, אך מרכז התנועה המוטורי או מרכז שיווי המשקל הוא תלוי תנוחה, תאוצה ומיקומו המדויק משתנה. שליטה טובה כאמן לחימה במרכז התנועה היא הכרחית, אולם ריכוז נקודתי במהלך תירגול טאי צ’י בדן טיאן כמרכז אנרגיה נחשב טעות.
לשון נוגעת בחיך העליון
נהוג בבתי ספר של שינג אי ובתירגולי צ’ קונג מסוימים ומכאן כנראה הגיע לבתי ספר מסויימים בטאי צ’י. מיותר לחלוטין כפי שלמדתי ממורי. אין כל צורך בלשון מגולגלת כלפי מעלה או במנח לשון מלאכותי מסוים.
כתפיים מעוגלות, נוטות קדימה
או “כתפיים של נמר” כפי שהן נקראות לעיתים. שוב מדובר בהרגלים בגלל ערבוב שיטות מסוימות בעיקר שינג אי צ’ואן שמדגישות כתפיים ומבנה גב מעוגל. אין כל קשר לטאי צ’י שמבוסס על הכוחות האנכיים העוברים לגוף היריב ומחייבים חיבור ומבנה טוב בין הכתף שיכמה לטורסו בעת העברת הכח. עיגול הכתפיים פנימה והדחקת החזה, פוגע בעיקרון הבסיסי של עמוד שידרה מתוח וישר. טעות נוספת היא נעילת מפרק הכתף והשיכמה, השארת הכתף למטה לאורך כל התרגול, פוגע לטווח ארוך בגמישות וחוזק הגוף העליון ולא מאפשר מעבר כוחות אלסטיים טובים או תהליך שקיעה מוצלח. הגמשת וחיזוק הטורסו ורצועת הכתפיים בכלל הם בדרך כלל תוצאות של אימון נכון.
ברך קורסת
או ברך הנוטה פנימה בניגוד למצב הנכון של ברך הממוקמת כשכיוון המיפרק מקביל לכף הרגל. אולי הטעות המשמעותית ביותר מבחינה פיזיולוגית בשל החשש לנזק מצטבר. ברך נוטה פנימה לא מאפשרת פתיחה טובה של מפרק הירך ומעבר כוחות אנכיים . בזמן עמידה במנח רגליים הקלאסי הברך הקידמית לא אמורה לעבור אנך דמיוני הנמתח מבסיס האצבעות של אותה רגל.
גוף נע כחטיבה אחת ושמירה על גובה אחיד בתרגול הסדרה.
מדובר בהוראות כלליות למתחילים שהפכו בטעות לכללי יסוד בבתי ספר מסוימים . שינויי גובה שמתרחשים בתירגול המעגל האנכי הם הכרח באימון נכון. אין תהליך שקיעה ללא שינוי גובה. הגוף לא אמור לנוע כחטיבה אחת אלא בגלי תנועה וכח מתוזמנים היטב.
משקל כפול על כפות הרגליים
הקלאסיקות ברורות מאוד בהתייחסות לנושא, אין משקל כפול על כפות הרגליים (מלבד תנועת הפתיחה, סיום מקטע או סיום התבנית) החיבור הדינמי רגל מרכז הוא תמיד לאחת הרגליים האחורית או הקידמית בהתאם למצב, התנועה ולכיוון הטכניקה. כל גירסא אחרת למשל: חלוקת משקל 60-40 או 70-30 מהווה טעות בסיסית ותיצור הרגל להפלת משקל על היריב.
