מסע ראשון
את רב אמן דן ראסל פגשתי לראשונה בעין כרם בירושלים בתחילת שנות התשעים. מפגש ששינה במידה רבה את נקודת המבט שלי כאיש צעיר. שנה אחר כך ירדתי מהרכבת בעיירה הקטנה בגבול סקוטלנד, מסע ראשון בסדרה של מסעות לימוד ואימונים לתוך עולם קונג פו וטאי צ’י שערכתי במשך יותר מ 20 שנה ברחבי העולם
דן לימד בדוג’ו בבנין תעשייתי ישן קארטה אוקינאווי, יוגה , מדיטציה וטאי צ’י, ידע אותו אסף ממיטב המורים ממגוון מסורות החל מצו’גיאם טרונגפה המורה הטיבטי איתו נסע בגיל 19 לבהוטאן ואחריו שורה ארוכה של מורים טיבטים, מורי זן , אמני לחימה , שאמנים ואנשים יוצאי דופן . המשכתי ללמוד מדן בביקוריו בישראל ונסעתי ככל שהתאפשר להתאמן בצפון אנגליה. התאמנתי ביו השאר תחת הדרכת סנסיי ג’ורג אנדרוז איש קראטה באיכות יוצאת דופן. בשנים הראשונות המשכתי להתאמן בבית ספר לטאי צ’י גדול בישראל, בו התחלתי את לימודי הטאי צ’י
מיפגש עם פטריק קלי
שנים ספורות לאחר המפגש עם דן התחילו שמועות על מורה חדש לטאי צ’י שאימץ דן והוא עתיד לבקר באנגליה לקראת סוף הקיץ . רב אמן פטריק קלי למד במשך כ 20 שנה כתלמיד “מעגל פנימי” מאחד המורים הבולטים בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה מאסטר הואנג שינג-שיאנג. בתי הספר הסיניים המסורתיים מלמדים אלפי אנשים תנועות חיצוניות ועקרונות כלליים אבל למעשה רק בודדים הופכים לתלמידים בבית הספר הפנימי ומקבלים את הידע הקשור למצבי תודעה , כוונה וכוחות פנימיים . נדיר שמערבי יתקבל כ”תלמיד פנימי” למורה סיני ברמה גבוהה. פטריק קלי זכה ללמוד גם ממאסטר מה יואליאנג שחי והתאמן עד גיל 98, חתנו של מייסד סגנון וו ושריד לסין העתיקה. תודות לנדיבות של דן ופטריק זכינו להתאמן בטאי צ’י ברמה שלא נתקלתי בה לפני או אחרי . בשנים הבאות המשכתי בנסיעות אימון לאנגליה והתרכזתי בתורתו של מאסטר הואנג כפי שהועברה בידי פטריק קלי. לאחר הנסיעות הרבות לעיירה הקטנה בצפון אנגליה הפכה פריז לשינוי מרענן ונהניתי מאימונים מרוכזים בגני לוקסמבורג . שרירי הרגליים הכואבים משעות האימון הארוכות לא הפריעו כמובן לשוטטות ברחובות פריז , התאמנו בסידרה הקצרה של צ’אנג מאן צ’ינג, בסדרה ארוכה של יאנג צ’אנג פו, בסידרה המהירה של הואנג שינג-שיאנג ותרגילי הזוגות המובנים. אומנות הטאי צ’י כאומנות לחימה מבוססת על הכרה של חמשת מצבי השרירים ויכולת שימוש בתהליכים שהם בדרך כלל לא מודעים. שרירים במצב מתיחה מסוגלים להפיק כח הגדול בהרבה משריר במצב מכווץ. הגישה המערבית המדעית של פטריק קלי לאומנות העתיקה היתה שינוי מרענן , תהליכים פנימיים תוארו בדייקנות בעוד כללים מסוימים של התרבות הסינית שאינם מתאימים לעולם המערבי המודרני נשארו מאחור
לימודים מתקדמים
בשנים הבאות התחלתי להתאמן בקבוצת האימונים הסגורה לתלמידים ותיקים בה הועבר מרבית הידע .האימונים התקיימו סמוך לכפר קוגולין לא הרחק מסאן טרופז שבריויירה הצרפתית . נוספו סדרות קונג פו עגור לבן וטכניקות מקל קצר ( כלי הנשק המסורתיים : חרבות וכידונים , הוצאו מהשיטה עקב חוסר רלוונטיות למאה ה21) .נסיעות אימונים נוספות לרחבי אירופה כשרשת התלמידים ובתי הספר של השיטה הלכה והתרחבה.
לקראת שנת 2002 החלטתי לעבור לסין , לאחר כעשור של אימונים באומנויות לחימה סיניות רציתי להכיר טוב יותר את המזרח הרחוק . לאחר נחיתה קצרה של מספר חודשים בהנגז’ו המשכתי לדרום סין ועברתי לגור בגואנגז’ו למטרות עבודה, מפגש מקרי בבר הוביל לפגישה עם מאסטר צ’ן אמן קונג פו בסיגנון “וינג צ’ון” שלמד את האומנות שהשתמרה באגודה סודית (שנים רבות היה איסור על אימוני אומנות לחימה שלא מטעם הממשלה בסין). התאמנו בקבוצה קטנה ליד מקדש מקומי . הוינג צ’ונג התפתח כמו הקארטה האוקיינאווי מאומנות העגור לבן ואימון עם מורה מצוין תרם רבות להבנה שלי בעיקר של הסדרה המהירה. עם סיום חוזה העבודה עברתי לשנחאי, המשכתי בנסיעות אימונים מסודרות לסדנאות של פטריק קלי באירופה, עובדה שנראתה משונה מאוד בעיני חברי הסינים והמערביים. מדי פעם כמובן בדקתי מורים מקומיים. השתדלתי להאיץ את מספר הנסיעות לאירופה בגלל הפרישה הצפויה של פטריק מתוך מאמץ לשמר את הידע ככל האפשר.
שנחאי
מספר שנים לאחר שעזבתי את שנחאי, התארגנה משלחת מאולתרת של תלמידים ותיקים לסיור ראשוני בסין , לאחר שנים רבות והקמת עשרות בתי ספר ברחבי אירופה ,פטריק מתוך רצון להחזיר חלק הידע שאבד לקח על עצמו את המשימה הקשה לפתוח בית ספר לטאי צ’י בסין. זכינו לכיתות אמן יומיות תוך כדי חיפוש אחר מקום מתאים בשנחאי ובייג’ינג. בנסיעה הבאה נפתח בית הספר במרכז הרובע הצרפתי בשנחאי וסגרנו מעגל : מרכז האימונים חזר לעיר שהייתה מרכז הטאי צ’י בתחילת המאה ה20.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Huang_Sheng_Shyan