אודות דאו טאי צ'י

 

בית ספר ללימוד טאי צ'י ולימוד קונג פו,  אמנות לחימה סינית עתיקה, תורתו של רב אמן הואנג שינג שיאנג (Huang Xing Xiang ) כפי שהועברה בידי רב אמן פטריק קלי בהדרכת אורן נחום (כ25 שנות נסיון).

שיעורים קבועים בתל אביב ופרדס חנה כרכור.

לפרטים: 054-2264115

אומנות הטאי צ'י התפתחה בסין במשך מאות שנים כאמנות תנועה ולחימה המבוססת על עקרונות הדאואיזם להתפתחות אישית, בריאות משופרת והגנה עצמית. על פי המסורת: נזיר ואמן קונג פו בשם זנג סאן פנג יצר את האמנות בעקבות צפיה בעימות בין נשר לנחש. יאנג לו צ'אן הפך את האומנות למפורסמת ברחבי סין כשהציג אותה בחצר הקיסר, ממנו צמחו מרבית ענפי הטאי צ'י הידועים.

Single whip

נהוג לחשוב שבדרך כלל בעימות ינצח החזק המהיר או האלים. בטאי צ'י כאומנות לחימה אנחנו מנטרלים את הגורם של הכוח הגס ומפתחים מיומנות להגנה עצמית  שמבוססת על שחרור, הקשבה, רגישות ותזמון.

מטרות האימון היא התפתחות אישית והעמקת החלקים העמוקים של התודעה. האימון תורם לבריאות משופרת, יציבה טובה, גמישות, מחזק את מערכת החיסון, תורם ליכולת ריכוז גבוהה, קואורדינציה ויכולת הגנה עצמית.

הידע הנלמד אצלנו מבוסס על "בית הספר הפנימי" של משפחת יאנג, כפי שהועבר לתלמידים בכירים בשושלת ישירה ממייסד השיטה. בתי הספר הסיניים המסורתיים מלמדים אלפי אנשים תנועות חיצוניות ועקרונות כלליים, אבל למעשה רק בודדים, אלו שזכו באמון המורה הופכים לתלמידים ב"בית הספר הפנימי" ומקבלים את הידע הקשור למצבי תודעה, כוונה, וכוחות פנימיים.

ב25 השנה האחרונות זכיתי ללמוד מכמה מטובי המורים בעולם: דן ראסל, מורה נפלא למדיטציה, טאי צ'י וקראטה ורב אמן פטריק קלי, שלמד כתלמיד פנימי מאחד מגדולי המורים של תקופתו הואנג שינג-שיאנג, תלמידו הבכיר של צ'אנג מאן צ'ינג.

האימונים כוללים:

חמשת התרגילים של מאסטר הואנג שינג-שיין ללימוד יסודות התנועה, יציבה, שיחרור פיזי ומנטלי ותהליכים הפנימיים.

סידרת התנועות הקצרה של צ'אנג מאן צ'נג תורמת לבריאות משופרת, איזון ותנועה נכונה.

טווי שו (push hands) : אימוני זוגות  בדפוסים קבועים לפיתוח מיומנות לחימה רגישות ותזמון.

טכניקות לחימה מגוונות, הגנה עצמית  ושימוש בכח האלסטי.

 הסדרה הארוכה 108 התנועות של יאנג צ'ן פו (מתקדמים בלבד) להעמקה בעולם הטאי צ'י.

הסדרה המהירה של מאסטר הואנג לשיפור יכולת התנועה, שימוש בכח האלסטי ,הכוונה ומיומנויות קרב  (מתקדמים בלבד).

 קונג פו עגור לבן (פוג'יאן).

Please follow and like us:

על מורים ומסעות

את  דן ראסל פגשתי לראשונה בעין כרם בירושלים בתחילת שנות התשעים. מפגש ששינה במידה רבה את נקודת המבט שלי כאיש צעיר. שנה אחר כך ירדתי מהרכבת בעיירה הקטנה בגבול סקוטלנד, מסע ראשון  בסדרה של מסעות לימוד ואימונים שערכתי במשך יותר מ 20 שנה ברחבי העולם . דן לימד בדוג'ו בבנין תעשייתי ישן  קארטה אוקינאווי, יוגה , מדיטציה וטאי צ'י, ידע אותו אסף ממיטב המורים ממגוון מסורות החל מצו'גיאם טרונגפה המורה הטיבטי איתו נסע בגיל 19 לבהוטאן ואחריו שורה ארוכה של מורים טיבטים, מורי זן , אמני לחימה , שאמנים ואנשים יוצאי דופן . המשכתי ללמוד מדן בביקוריו בישראל ונסעתי ככל שהתאפשר  להתאמן בצפון אנגליה. התאמנתי ביו השאר תחת הדרכת סנסיי ג'ורג אנדרוז איש קראטה באיכות יוצאת דופן. בשנים הראשונות המשכתי להתאמן בבית ספר לטאי צ'י בו התחלתי את לימודי הטאי צ'י.

שנים ספורות לאחר המפגש עם דן התחילו שמועות על מורה חדש לטאי צ'י שאימץ דן והוא עתיד לבקר באנגליה לקראת סוף הקיץ . רב אמן פטריק קלי למד במשך כ 20 שנה כתלמיד "מעגל פנימי" מאחד המורים הבולטים בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה -מאסטר הואנג שינג-שיאנג.

Grandmaster Huang Xing Xian

Huang Xing Xiang

בתי הספר הסיניים המסורתיים מלמדים אלפי אנשים תנועות חיצוניות ועקרונות כלליים אבל למעשה רק בודדים הופכים לתלמידים בבית הספר הפנימי ומקבלים את הידע הקשור למצבי תודעה , כוונה וכוחות פנימיים . נדיר שמערבי יתקבל כ"תלמיד פנימי" למורה סיני ברמה גבוהה. פטריק קלי זכה ללמוד גם ממאסטר מה יואליאנג שחי והתאמן עד גיל 98, חתנו של מייסד סגנון וו ושריד לסין העתיקה. תודות לנדיבות  של דן ופטריק זכינו להתאמן בטאי צ'י ברמה שלא נתקלתי בה לפני או אחרי . בשנים הבאות המשכתי בנסיעות אימון לאנגליה  והתרכזתי בתורתו של מאסטר הואנג כפי שהועברה בידי פטריק קלי. לאחר הנסיעות הרבות לעיירה הקטנה בצפון אנגליה הפכה פריז לשינוי מרענן ונהניתי מאימונים מרוכזים בגני לוקסמבורג . שרירי הרגליים הכואבים משעות האימון הארוכות לא הפריעו כמובן לשוטטות ברחובות פריז , אימונים מרוכזים שנמשכו מספר שבועות איפשרו בפעם הראשונה לימוד מסודר ומעמיק של השיטה , הסידרה הקצרה של צ'אנג מאן צ'ינג, הסדרה ארוכה של יאנג צ'אנג פו, הסידרה המהירה של הואנג שינג-שיאנג ותרגילי הזוגות המובנים. אומנות הטאי צ'י כאומנות לחימה מבוססת על הכרה של חמשת מצבי השרירים ויכולת שימוש בתהליכים שהם בדרך כלל לא מודעים. שרירים במצב מתיחה מסוגלים להפיק כח הגדול בהרבה משריר במצב מכווץ. הגישה המערבית המדעית של פטריק קלי לאומנות העתיקה היתה שינוי מרענן , תהליכים פנימיים תוארו בדייקנות בעוד כללים מסוימים של התרבות הסינית שאינם מתאימים לעולם המערבי המודרני נשארו מאחור .

אימון טאי צ'י פריז

בשנים הבאות התחלתי להתאמן בקבוצת האימונים הסגורה לתלמידים ותיקים בה הועבר מרבית הידע .האימונים התקיימו סמוך לכפר קוגולין לא הרחק מסאן טרופז שבריויירה הצרפתית . נוספו סדרות עגור לבן וטכניקות מקל קצר ( כלי הנשק המסורתיים : חרבות וכידונים , הוצאו מהשיטה עקב חוסר רלוונטיות למאה ה21) .נסיעות אימונים נוספות לרחבי אירופה כשרשת התלמידים ובתי הספר של השיטה הלכה והתרחבה.

לקראת שנת 2002 החלטתי לעבור לסין , לאחר כעשור של אימונים באומנויות לחימה סיניות רציתי להכיר טוב יותר את המזרח הרחוק . לאחר נחיתה קצרה של מספר חודשים בהנגז'ו המשכתי לדרום סין ועברתי לגור בגואנגז'ו למטרות עבודה, מפגש מקרי בבר הוביל לפגישה עם מאסטר צ'ן אמן קונג פו בסיגנון "וינג צ'ון"   שלמד את האומנות שהשתמרה באגודה סודית (שנים רבות היה איסור על אימוני אומנות לחימה שלא מטעם הממשלה בסין). התאמנו בקבוצה קטנה ליד מקדש מקומי . הוינג צ'ונג התפתח כמו הקארטה האוקיינאווי מאומנות העגור לבן ואימון עם מורה מצוין תרם רבות להבנה שלי בעיקר של הסדרה המהירה. עם סיום חוזה העבודה עברתי לשנחאי, המשכתי בנסיעות אימונים מסודרות לסדנאות של פטריק קלי באירופה, עובדה שנראתה משונה מאוד בעיני חברי הסינים והמערביים. מדי פעם כמובן בדקתי מורים מקומיים. השתדלתי להאיץ את מספר הנסיעות לאירופה בגלל הפרישה הצפויה של פטריק מתוך מאמץ לשמר את הידע ככל האפשר. מספר שנים לאחר שעזבתי את שנחאי, התארגנה משלחת מאולתרת של תלמידים ותיקים לסיור ראשוני בסין , לאחר שנים רבות והקמת עשרות בתי ספר ברחבי אירופה ,פטריק מתוך רצון להחזיר חלק הידע שאבד לקח על עצמו את המשימה הקשה לפתוח בית ספר לטאי צ'י בסין. זכינו לכיתות אמן יומיות תוך כדי חיפוש אחר מקום מתאים בשנחאי ובייג'ינג. בנסיעה הבאה נפתח בית הספר במרכז הרובע הצרפתי בשנחאי וסגרנו מעגל : מרכז האימונים חזר לעיר שהייתה מרכז הטאי צ'י בתחילת המאה ה20.

london

Please follow and like us:

על טאי צ'י ורוקנרול- פרידה מלו ריד

כיומיים לפני שלו ריד נפטר שוחחתי עליו עם נילס מבייג'נג בזמן ששוטטנו ברחובות שנחאי.  חיפשנו סטודיו לבית הספר החדש של מאסטר קלי שייפתח בעיר. מאסטרו ריד היה  אחד האמנים האהובים עלי כשהייתי נער וסימן בשבילי חלק מעולם שעזבתי מאחור בגיל 21, כך ששמחתי לגלות לפני שנים ספורות שהוא הפך למתאמן אדוק בטאי צ'י ובעצם באופן משונה אנחנו שוב חולקים את אותה דרך או מערכת אמונה. עכשיו כשאני מביט לאחור אני תוהה על עצם ההזדהות שלי עם נרקומנים ,טרנסווסטים, נימפומניות שאיבדו את ילדיהם  ושאר החומרים שמהם היה מורכב העולם הקודר של לו, מצד שני הסבל הוא אוניברסלי, ודאי כשאתה שוכב באוהל צבאי במדבר ושומע באוזניות את "ונוס בפרווה".

לא מזמן גיליתי שדיויד בואי האיש והאגדה בילה מספר חודשים במנזר סה מי לינג בסקוטלנד שבו שהה המורה שלי דן ראסל בערך בערך אותה תקופה, בואי לאחר הסינגל המצליח הראשון ולפני שהפך לזיקית האנושית סטארדאסט שקל ברצינות להפוך לנזיר  בודהיסטי , היה זה טרונגפה רינפוצ'ה המורה הטיבטי שאמר לו ש"הוא יהיה מוזיקאי הרבה יותר טוב מנזיר".

 אין הבדל גדול כפי שנדמה בין טאי צ'י לרוק שניהם בשיאם חלק מחיפוש אחר אותו דבר חמקמק "מגע של אמת" ושניהם יכולים להיות באותה מידה חסרי ערך לחלוטין בהיעדר המגע ויסלחו לי כמובן כל אותם חובבי קהילות אקולוגיות ,זוללי אוכל אורגני , רוכבי אופניים בבגדים זרחניים, סאנייסים בגרוש, חובבי פסטיבלים רוחניים בשקל, נוכלי ניו אייג' בתלבושות קוריאניות  ושאר דברים בטלים…וכמובן שהנרי מילר היה מנסח את זה הרבה יותר טוב ממני .

ג'ק קרואק אלן גינצבורג הקריאו שירים בבית הקפה בניו קאסל שבו בילה דן ראסל הצעיר ובהשפעת "בדרכים" של קרואק הוא נדד למסע האמריקאי  שהוביל אותו לאחר שנים ספורות  ואינספור הרפתקאות  לפגישה בבר באוקספורד עם הלאמה הטיבטי הצעיר טרוגפה. מצד שני באותו קפה הסתובב גם ויליאם בורוז הידוע לשימצה ובטוח שלא כל דקאדנס מוביל להארה כפי שלמדו כמה מחברי בעקבות מסעות סמים אינטנסיביים מדי שהתחברו לתודעה מיוסרת והסתיימו באחד ממקומות הריפוי האלו בהם לא מפסיקים לספק לך סמים אך אבוי ההשפעה הרבה פחות מהנה.

בכל מקרה התורות המזרחיות אלו מהן שיש להם ערך ממשי וידע עברו במאמץ עצום ממורים לתלמידים מסורים וביניהם לליצני הניו אייג' אין מקום. אומנויות פנימיות לא נועדו להפוך אותנו לבריאים וצעירים יותר המוות הוא תמיד מעבר לפינה,הזמן קצר והגוף מתכלה בהכרח .היוגה לא נוצרה לטובת ההיבריס המפלצתי של כוכבות פופ מזדקנות גם לא נועדה לחיטוב גוף של נשות הפרברים  ,אומנות הטאי צ'י לא נועדה לשמירה מדוקדקת על הגוף על פי "עקרונות הרפואה הסינית" גם לא להתוודע לסין ותרבותה או להרגיע אותך "ממרוץ החיים המודרני" אלא להעמקת התודעה והקשר לחלקים העמוקים של המיינד. להתמודדות עם רגע המוות ומה שאולי בא אחרי…

אז שלום לו ותודה על "יום מושלם" ו"עיניים תכולות בהירות" עדיין לא רואה את עצמי שומע שוב בקרוב את ברלין אבל אין ספק שזאת חתיכת יצירת אומנות… צדקת ששום דבר לא יכול להביס שתי גיטרות ,בס, ותופים . שום דבר אולי חוץ מהמוות

Please follow and like us:

מילון מונחים לעולם הטאי צ'י צ'ואן

צ'י קונג : שם כללי למיגוון רחב של תרגילי אימון סיניים הכוללים בדרך כלל תנועה ונשימה למטרות מגוונות בעיקר בריאותיות. ניתן להתייחס אל אומנות הטאי צ'י כסוג משוכלל של צ'י קונג.

קונג פו: במקור הסיני הכוונה לרכישת מיומנות מסוימת  ובתרבות הפופולרית לאומנויות הלחימה הסיניות, השם המסורתי לאומנויות הלחימה הסיניות  הוא wushu. (השימוש במונח וושו כיום הוא בעיקר לקונג פו הנועד למטרות תצוגה ואינו כולל ידע מסורתי.)

טאי צ'י : "העליון המוחלט" עיקרון פילוסופי שילוב בין ניגודים.

אי : כוונה עמוקה או deep mind intention  המרכיב החשוב ביותר באימון הטאי צ'י ובאומנויות הפנימיות בכלל.

ג'ינג : כח אלסטי הנאגר בגוף בזמן תהליך השיחרור וניתן להעבירו כגל לגוף היריב ולהדוף אותו .

צ'י : בשפה הסינית המודרנית מתאר אוויר או קיטור , אנרגית החיים העדינה.

טאי צי צ'ואן : אומנות הלחימה העתיקה .השם ניתן לאומנות הלחימה שהציג יאנג לו צ'אן על ידי בכיר בחצר הקיסר בביגי'נג.

טינג לי :מילולית יכולת הקשבה, תחילה לתהליכים הפנימיים ובתירגול זוגות לגוף היריב.

טווי שו : מילולית push hands תרגילי רגישות מגוונים המיועדים לרכישת יכולת הקשבה ותימרון, מהווים חלק מרכזי בפיתוח יכולת הגנה עצמית.

קלסיקות טאי צ'י מיגוון כתבים מסורתיים המתאר את עקרונות האימון הנכונים כפי שהועברו לבני משפחת יאנג ווו.

יין יאנג עיקרון הקשר והשלמות של ניגודים בפילוסופיה הסינית. ריקות מול מלאות, השינוי התמידי.

דאו (טאו)  מילולית מתאר דרך ,פילוסופיה סינית  השואפת להרמוניה עם העיקרון השליט בטבע וביקום. הטאי צ'י הוא תירגול דאו בתנועה.

חמשת התהליכים עיקרון השינוי והיחסיות כפי שמאופין בפילוסופיה הפרקטית וברפואה הסינית. בטאי צ'י צ'ואן משמש כשם קוד לתיאור חמשת מצבי השרירים והתהליכים הפיזיולוגים.

8 הכיוונים/השערים: סוגי הכח השונים הנלמדים, מקושרים ל8 הטריגרמות המרכיבות את הבסיס לחשיבה הבינארית העתיקה של ספר התמורות.

13postures

Please follow and like us:

Grace under pressure and the art of Taiji ( אומנות הטאי צ'י)

 באחת מאותן הגירות לסין בעיצומו של חורף קשה נחתתי בהנגזו לדירה ששכר חברי הטוב האזרח ק. בה התארחתי לתקופת הסתגלות קצרה. הדירה קטנה, צפופה וקרה בתוך בית רועש של משפחה סינית על רכס ליד האגם .בעוד ימים ספורים אסע לשנחאי, כמעט ללא קצה חוט בעיר הגדולה. המתח משפיע עלי לרעה עד שאני מבחין בערימת הסרטים על המדף במערבון ישן שזכרתי במעורפל  כילד.

את הסרט ריו בראבו בביומו של הווארד הוקס, ראיתי לראשונה לפני שנים רבות: ג'ון ווין בהופעה מצוינת כשריף מזדקן, דין מרטין הנהדר בתפקיד חייו כאקדוחן אלכוהליסט, ריקי נלסון צעיר מדי, כמעט ילד, וולטר ברנן זקן ונכה. החבורה הפגומה מחזיקה מעמד כנגד צבא שכירי חרב אינסופי ובעל חווה דורסני כנגד כל הסיכויים. אבל תחת המתח והסכנה מוצאים זמן לשיר, לשתות ולהתאהב באנג'י דיקינסון.  באופן מוזר הסרט משפיע עלי לטובה האוירה בדירה משתנה. האזרח ק.  ואני יוצאים לשתות ברחובות הנגזו ולמרות שכמו דין מרטין אני מרגיש כמו אקדוחן שיכור עם ידיים רועדות,  אני מוכן לעוד קפיצה קלה לשנחאי שתימשך הפעם כמה שנים.

מסתבר שהאוורד הוקס במאי הקולנוע שביים גם את "השינה הגדולה"  המעולה, היה חבר קרוב של ארנסט המינגווי וכמוהו האמין בחשיבות של grace under pressure. ( לא הצלחתי לתרגם לעברית בצורה שתניח את הדעת ) והאמת שקצת קשה  להסביר למה הכוונה אבל ברור לי שעל זה בדיוק אנחנו מתאמנים כל אותם שנים באומנות הטאי צ'י צ'ואן.

היכולת להירגע תחת לחץ פיזי ,לנטרל התקפה ללא אגרסיה להשתמש במשאבים העמוקים של התודעה מבלי להיגרר למעגל האלימות של היריב,  כל אלו אינן תכונות מולדות אלא נלמדות במשך זמן רב באימונים ומדובר כמובן לא רק בלחץ פיזי.

המינגווי שהיה מתאגרף,  ראה בלוחמי השוורים ואומנות הזירה שלהם את הביטוי האופטימלי של  grace under pressure  וכתב מספר ספרים מצוינים שהתמקדו בתיאורי זירה מפורטים. לוחם השוורים נחות כמובן פיזית מהשור ומשתמש בתמרון  ובתנועה כדי להתחמק מהתקיפות ורק כאשר השור הפצוע מותש מגיע רגע ההכרעה והריגתו בידי הטוררו.
אמן טאי צ'י מניח באימוניו שהיריב חזק יותר ונמנע מלפגוש כח בכח. בקלאסיקות מצוינת החשיבות של "להוביל את השור באפו",  היכולת לנטרל כח רב על ידי כח זעיר,  עיתוי ומיומנות.
  האמן ישאף לשחרר את שריריו בזמן התקיפה ולהוביל את התוקף לריקנות שתגרום לאבדן שווי משקל רגעי, את ניסיון החזרה לאיזון של היריב ילווה בכח האלסטי שהצטבר בגופו מהתוצאה משיחרור שריריו.
כמובן שקשה לביצוע ונדרש תרגול רב,  שנים ארוכות תחת הדרכתו של מורה מעולה כדי להתגבר על התגובה הראשונית של התנגדות והתקשחות הגוף תחת התקפה,  אבל האין זו דוגמה נהדרת ל grace under pressure ואפילו אין צורך להרוג שור.
סצנה נהדרת מהסרט ריו בראבו:

Please follow and like us: